חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק רע"א 8652/04

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון בירושלים
8652-04
31.10.2004
בפני :
יגאל מרזל

- נגד -
:
אברהם מישאל יזדי
 :
1. יהודה יזדי
2. אליעזר יזדי
החלטה

1.        ההליך שבכותרת הוגש בתאריך 22.9.04 כבקשת רשות ערעור. ביום 12.10.04 ביקשתי את עמדתם של המשיבים בשאלה אם מן הדין היה להגיש בנדון ערעור בזכות או ברשות. עמדות הצדדים הוגשו, עולות מהן שתי שאלות הכרוכות זו בזו: האחת, מהו ההליך הנכון במקרה זה - ערעור או בקשת רשות ערעור והשנייה, האם הוגש ההליך במועד.

2.        תחילתם של דברים בפירוק שיתוף בין בעלי הדין שהם אחים. במסגרת ההליכים בין הצדדים מונה מפרק. המפרק נתן "החלטה מסכמת" לעניין אופי פירוק נכסי השיתוף וביום 25.7.04 אישר בית המשפט קמא את ההחלטה המסכמת של המפרק. עמדת המבקש היא כי ההליך הוגש מטעמי זהירות כבקשת רשות ערעור לאור העובדה כי ניתן להעלות על הדעת גם פרשנויות אחרות להחלטת בית המשפט קמא. לטעמו של משיב מס' 1  על פי המבחנים הנהוגים בפסיקת בתי המשפט בסוגיית סיווגו של הליך הערעור, מדובר בערעור בזכות. עם מתן ההחלטה סיים בית המשפט קמא את הדיון בתובענה ולמעשה תמה  המחלוקת ולא נותר לבית המשפט לעשות דבר נוסף. עמדתו של משיב מס' 2 היא כי יש להשאיר את ההכרעה בנדון לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.        לאחר עיון בעמדות הצדדים ובפסק דינו של בית המשפט קמא, הגעתי למסקנה כי למבקש זכות ערעור. המבחן המקובל להבחנה בין פסק דין, הנתון לערעור בזכות, לבין החלטה אחרת, הנתונה לערעור ברשות בלבד, הינו מבחן הסעד. סופיות ההחלטה אינה נקבעת על-פי תוכנה אלא היא נקבעת על-פי השאלה אם התיק, או חלק רלוואנטי שלו, נסגר או שמא נותר הוא פתוח. מבחן הסופיות הוא איפוא מבחן דיוני-פורמאלי (וראו ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט, פ"ד נא (4) 354). במקרה שבפני נראה כי אכן אישורו של בית המשפט קמא את החלטתו המסכמת של המפרק הביאה למתן הסעד המבוקש ולסגירתו של התיק, שכן החלטה זו היא שקבעה למעשה את פירוק השותפות ונכסיו של כל צד וצד בה. ומכאן, כי המדובר בערעור בזכות שהמועד להגשתו הוא ארבעים וחמישה יום מיום מתן פסק הדין. נוכח מסקנה זו, ובהתחשב בכך שבקשת רשות הערעור הוגשה במועד, הרי אין מחלוקת שהערעור הוגש במועד.

4.        התוצאה היא שעל החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער בזכות. הבקשה שבפני תיסגר, והמבקש יוכל להגיש ערעור אזרחי תוך 15 יום מעת ההמצאה. האגרה בערעור האזרחי שיוגש תהא בסך הפרש האגרה שבין ההליכים. העירבון שבהליך שבכותרת יועבר לתיק הערעור האזרחי שיפתח, והמבקש יפקיד 15,000 ש"ח נוספים כעירבון במסגרת הערעור, תוך 30 יום מעת פתיחת הערעור בזכות.

ניתנה היום, טז' חשוון התשס"ה (31.10.04).

                                                                       יגאל  מרזל

                                                                           ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>